<h1>דרשות מהר"ח או"ז סימן כ"א</h1>
<h2>דף נט.</h2>
היזהירו רבו' לבדוק חמץ אור לארבע עשר בנר והתם מפרש טעמא והצריכו לבדוק בחורין וסדקין ומטעם זה לא האמינו לנשים מחמת שצריך טירחא יתירא. וגם אותן דגי' קטני' שקו' בלע"ז ליפיל ויש אינם נאמנות לברור מהם הכשירים ואין לסמוך עליהם.
<h2>דף סד:</h2>
ודם הנמצא בביצה בס"ה הגדול כתב שהוא דאורייתא ובס"ה קטן כתב שהוא דרבנן וכן נראה קצת שהוא דרבנן, לכן דם הנמצא בביצה אם על קשר (חלבון) [חלמון] אסור הכל, ואם על חלמון גופי' יסיר החלמון ויזרקנו חוץ והשאר מותר, דאע"פ דחלבון נתערב בשאר ביצים ואינו ניכר אינו לחוש ומתבטלת.
<h2>דף סז:</h2>
אמר שמואל קישות שהתליעה באיביה אסור. ר"ת ורבי' יצחק בר' אשר פסקו דלית הילכת' כשמואל ורש"י וה"ג פסקו דהלכה כשמואל, לכן מספק יש לאסור. ואותם תולעים הנמצאים בקלח של ירק יש לחלט הירק ברותחין כדי שימותו התולעים בפנים כי בס"ה כתב פולין יש לחלטן ברותחין מפני התולעים הנמצאים בהם דאינם באים אלא בתלוש והיוצאים לחוץ אינן חוזרין לתוך פולין שיאסרו משום שפורשין לאויר העולם לכך מחלטן ברותחין (שמשתני' פניהם) [שמתים בפנים] אז מותרין אפי' תלושים ה"נ קלח של ירק. והתולעי' הנמצאי' בבשר מחמת סירחון או בגבינה יש מתירין כשהם בפנים וכשהן בחוץ אוסרין, אכן נראה כשנתבשלו בקדירה ונמצאו תולעי' על גב הבשר או על הגבינה להתיר התבשיל אפי' אם אין שם ס' לבטל התולעים. ותולעים הנמצאים בקמח ציוה רבי' אור זרוע להשליך הקמח לנהר דונוורא משום פירסום ולא הניח למכור לגוי גזירה שמא ימכרנו לישראל. והר' יצחק מדור"א כתב בפסקי' שמותר כגון אם פירשו לדופני הכלי שבשכר וביין משום דהיינו רביתייהו, ואינו דומה דהתם אי איפשר ליין ושכר בלא כלי, אבל הכא איפשר הקמח בלא כלי הוי כמו שפירשו לגג התמרה שבכלי דאסור ה"נ.
